יום שני, 10 ביולי 2017

קסטה שוקו וניל



כשהייתי קטנה, אחת ההנאות הכי גדולות של הקיץ היתה קסטה שוקו-וניל ביתית.
ביסקוויטים מיוחדים לקסטה היה אפשר למצוא אז בכל סופר,
והגלידה עצמה היתה נמכרת בחבילות ארוכות ומלבניות עטופות באריזת קרטון דקה, 
כזו שהקלה על פריסת הגלידה לקוביות מושלמות במיוחד לקסטה,
אבל גם גרמה לגלידה להתייבש במקפיא רגע לאחר הפתיחה :)
המרכיבים הזמינים וקלות ההכנה גרמו לקסטה להיות קינוח מהיר ואהוב במיוחד,
שאפשר להכין לאורחים ולחברים שמגיעים גם בדקה התשעים.

יום שלישי, 20 ביוני 2017

עוגת מוס מנוקדת של קוקוס ומשמשים




הקיץ הגיע, ואיתו גם עונת המשמשים שנמצאת עכשיו בשיאה,
הפרי הכתום והחמצמץ שאנחנו כל כךךךךך מחכים לו כל השנה.
כל כך מחכים, שעם הגיעו למדפים מתחילה טרפת שלמה של עוגות, פאי וריבות משמשים, מהר לפני שייגמר.

הציפייה לעונת המשמש כל כך גדולה, שאפילו הושאלה לביטוי "בוקרה פי אל משמש",
בו משתמשים כשמתייחסים למשהו שהסיכוי שיקרה מאוד נמוך,
כמעט כמו הסיכוי שמחר יהיה משמש.

החלטתי לנצל הפעם את עונת המשמשים הקצרצרה, לטובת עוגה חגיגית, קלילה ומרשימה בטעמים מרעננים של קיץ-
עוגת מוס מנוקדת של קוקוס ומשמשים!


יום ראשון, 18 ביוני 2017

עוגת פקאן ומייפל של נייג'לה



כשהייתי קטנה, העוגה הכי פופולרית שנאפתה אצלנו בכל פעם כשאורחים הגיעו בדקה התשעים,
נקראה "עוגה לקפה". המתכון לעוגה האהובה שהיה נפוץ בבתים רבים באותה התקופה, 
היה לקוח מספרה האלמותי של רות סירקיס "מהמטבח באהבה", אותו קיבלה אמי במתנה בתוספת הקדשה מאביה, 
לכבוד יום חתונתה. (כי מה באמת צריכה אישה בחיים חוץ מספר בישול טוב כשמתחתנים?)

אותה עוגה אהובה לקפה, היתה בעצם עוגה לבנה ופשוטה, עם תערובת של אגוזי מלך קצוצים, סוכר וקינמון שהוחבאו במרכז העוגה ופוזרו בנדיבות מעל. וזה בדיוק היה קסמה- עוגה בחושה בטעם של פעם, 
בלי התחכמויות או טעמים מורכבים, ולפעמים זה בדיוק מה שצריך באמת.

כשהאורחים היו בדרך, חיש קל נשלפה מחברת האפייה הישנה והמוכתמת של אמא,
העוגה נבחשה במהירות ונכנסה לתנור, ולאחר שהפיצה ריח קינמוני מטריף בכל חדר המדרגות נפרסה לפרוסות מרובעות, סודרה בצלחות הגשה יפות ונזללה חיש קל.
מה אתם יודעים, כשמה כן היא – היא באמת היתה העוגה המושלמת לקפה.

הפעם, העוגה האהובה מקבלת גירסה קצת אחרת בשילוב מלית עשירה של פקאנים ומייפל,
המבוססת על גירסתה של כוהנת המטבח הבריטית האהובה, נייג'לה לוסון.

יום רביעי, 14 ביוני 2017

עוגת בלונדיז, טראפלס שוקולד לבן ומוס שוקולד מריר




טוענים שסוג השוקולד שכל אדם אוהב במיוחד, יכול להעיד במשהו על אופיו.
אומרים שחובבי שוקולד חלב הם ילדים בנפשם וחובבי נוסטלגיה,
שגרגרני שוקולד לבן נוטים להיות אנשים חברותיים, שנונים ואף רגישים,
ושאוהבי שוקולד מריר משובח הם מביני עניין, חדים ושקולים. אז אומרים.

אבל אני, אני אוהבת את כולם בצורה שווה אהבת נפש,
ולבחור איזה שוקולד אני הכי אוהבת, מרגיש לי מבלבל בדיוק כמו לשאול אם אוהבים יותר את אמא או את אבא,
כי לכל אחד מסוגי השוקולד יש מקום מיוחד אצלי בלב.

אני אוהבת את עוגת הפאדג' שלי שוקולדית ודחוסה במיוחד עם שוקולד מריר 70% והרבה קקאו איכותי מעל,
את עוגת הגבינה שלי עם תועפות של שוקולד לבן בפנים שמעניק לה טעם ממכר ומרקם קטיפתי,

ושוקולד חלב הכי אוהבת לנשנש סתם ככה בקוביות, 
ולהרגיש איך כל קובייה נמסה בפה לאיטה, ומציפה את החיך בטעם שוקולדי מתוק ומשכר.
Print Friendly and PDF
כל הזכויות שמורות ל"פיית העוגיות". אין להעתיק או לעשות שימוש בחומרים ללא אישור מפורש. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...